אדמה

בתקופה לאומית ואישית סוערת בה הקרקע נשמטה תחתינו. בחרנו לעשות מסע שיחבר בין אנשים. במהלך שלושה מפגשים, אמנים משני אזורים שונים בישראל – המרוחקים זה מזה גיאוגרפית ולפעמים גם אידיאולוגית התחברו ושוחחו על משמעות החיים על האדמה הזאת. פרויקט "אדמה" חיבר 12 אמנים ממועצות בנימין ואשכול: איה חיה אלטמן, נחמיה בועז, ניר ברנד, יוכי דיין, ליבי יער-הורוביץ, אליה זילברברג, חני כהן זדה, זהר מורג, ז’אק ספרן, ליסה קיין המרמן, אשרת רגב ולוריין תארי. האמנים הוזמנו להתבונן בקשר שלנו דרך האדמה שעליה אנו עומדים, אדמה שהיא גם שורש הקושי והמאבק. הפרויקט נולד מתוך ההבנה שבזמנים כאלה, האחדות בעם היא לא רק ערך – אלא תנאי לקיום. זוהי חובה למצוא קרקע משותפת, להעמיק שורשים, ובו בזמן להושיט ענפים כדי להתחבר. למרות שהאוכלוסיות של שתי המועצות – האחת ביהודה ושומרון והשנייה בעוטף עזה – עשויות להיראות שונות מאוד במבט ראשון, גילינו דמיון רב: שתיהן מורכבות מקהילות כפריות, בשתיהן ישנם יישובים שלמים שהוקמו על ידי אוכלוסיות שפונו על ידי הממשלה מסיני, גוש קטיף ועמונה. שני האזורים התברכו בנופים עוצרי נשימה שמושכים אליהן אמנים ומעוררים יצירתיות בקרב תושביהן. במהלך שלושה מפגשים בירושלים, אשכול ובנימין, חקרו האמנים המשתתפים זהות, נקודות מבט ונופים וחיבורים. הם הקשיבו לרעיונות ורגשות שסתרו לעיתים את שלהם. הם אכלו יחד, נסעו יחד, צחקו ובכו יחד. הם התווכחו על נושאים קשים – בלהט, אך בכבוד. שנים-עשר האמנים הללו מדגישים את היכולת הייחודית שיש לאמן, לא רק להיות אמפתי, ולראות מעבר לסטיגמות ולהבין את המורכבות של הזולת, אלא גם להביע את התובנות הללו באופן שנוגע בציבור הרחב. אמנים יודעים לספוג – אך גם לשדר החוצה. ואז – הם יצרו. יחד ולחוד הם חלקו השראה, החליפו משוב, ועיצבו משהו חדש שלא יכול היה להתקיים בלעדי שיתוף הפעולה הזה. העבודות בתערוכה כוללות יצירות ישנות וחדשות, המייצרות דיאלוג חזותי בין האמנים – דיאלוג המשקף את השיחות שהתרחשו במפגשים עצמם. האמנים הללו לקחו את אדמת המולדת שלנו, ומתוכה טיפחו משהו בעל משמעות. משהו שמזין. משהו שמחזק. משהו שמחבר את כולנו ומעניק לנו קרקע יציבה להמשכיות וצמיחה.